אני לא חזקה, אני עץ

בפעם הבאה כשאתם עוברים ברחוב תעצרו לרגע, אני יודעת, אתם ממהרים מאוד, בכל זאת תעצרו, תנשמו. תסתכלו על העץ שנמצא שם ברחוב. שימו לב לתנועה שלו, לגזע, לענפים ולעלים. זהו, רק תסתכלו, אולי אפילו תרגישו משהו שהיה שם רק שמהרתם והדחקתם לצד.

tree2

בזן שיאצו מתייחסים לתאוריית חמשת האלמנטים שמגיעה מהרפואה הסינית העתיקה ולפי תאוריה זו אלמנט העץ הוא זה השולט על תנועות צידי הגוף, על הרצועות והשרירים, ממש כמו התנועות שעושים ילדים במשחק כאשר עומדים בפיסוק עם ידיים פשוטות לצדדים ומניפים את הגוף בחצי סיבוב לכל כיוון.

tree1

לאורך החיים שמעתי הרבה פעמים את המשפט "כמה את חזקה" בהתייחסות להתמודדות מול מצבי חיים, פעם זה היה אפילו מכעיס אותי , ידעתי עם עצמי עד כמה למשפט הזה אין קשר למציאות שלי, היום כשאומרים לי שאני חזקה אני חושבת על העץ, אותו עץ לפי הזן שיאצו שעיקר חוזקו בנוסף ליכולת להיות נטוע באדמה ולצמוח ממנה יכול גם לנוע, "לפשוט" ידיים/ענפים לצדדים ולנוע עם הרוח לכל צד, ברכות ובהרמוניה ואם צריך אז גם להתכופף כשמגיע משב רוח חזקה ולחזור ולהזדקף כשהרוח חולפת. הוא לא נשבר. הרכות היא החוזק של מי שיודע לזוז הצידה, להתכופף בימים קשים וכואבים ולזכור שעוד רגע תחלוף הרוח, ימים טובים מאלו יגיעו והתנועה תחזור למרכז, הראש יזדקף והגוף יהיה שלם. כלום לא נשבר וזה הזמן לצמוח – ברכות.

tree4

14 תגובות
  1. מלי מנשה הגב

    איזה פוסט מקסים צביוש, ממש מחזיר לסנטר..
    אני אוהבת עצים, הגזע העבה שלהם, הפירות, הצל, העלים וגם הנשירה זה שהם נטועים חזק באדמה הזאת וגם אם יעקרו אותם הלמטה שלהם, השורש נטוע עמוק עמוק כמו הנשמה.
    את עץ אמיתי חזק ועתיק בחוכמתו והצילומים וואו ! מדהים מדהים תודה ❤️

  2. אביטל אנגל הגב

    כהרגלך את מרגשת אותי, ולראות את ג'וי בתמונות בכלל העיף אותי לעולמות אחרים של אי פעם….
    הפוסט הזה יפייפה והאלגוריה להיותנו עצים מקסימה ומדוייקת, וכן צריכים לדעת להתכופף בזמן עד יעבור זעם… רק שלפעמים לא מצליחים להזדקף במלואנו בחלוף הסערה….
    אוהבת את הכתיבה שלך והצילומים מתאימים פה בול.

  3. שלי לואיס הגב

    עץ הוא באמת כ"כ הרבה דברים, טבעות, עומק, גובה, טקסטורה, תנועה, מקום… כתבת מקסים. הצילומים מאוד יפים. גם הפעם את מצליחה, כמו שמישהי כתבה פעם, לספר סיפור אישי בלי לחשוף פרטים, ובכך בעיני הסיפור שלך הופך לאוניברסלי יותר, כל אחת יכולה להתחבר ולהרגיש אותו מהמקום שלה.

  4. חמוטל הגב

    מקסים. מזכיר כמה עומק וחכמה יש בדברים היומיומיים, הפשוטים, אלה שאנחנו לוקחים כמובן מאליו. וכמה חשוב לעצור, לנשום. להביט.
    תודה לך על התזכורת.

  5. מינה פורטנוב הגב

    צביה, כל כך מקסים. תמיד עצים מיוחסים לשורשיות ויציבות ופתאום הארת תכונות נוספות שלו שקצת נשכחות והמטפורה לחוזק נפלאה. את כותבת כמו העץ הנדיב. תודה.

  6. טליה הגב

    מדהים! ככה פשוט.תודה ❤

  7. שלי פדן לורבר הגב

    מרגש אותי מאוד הטקסט הזה היום. מזדהה מאוד. תודה

  8. אפרת הלר הגב

    פוסט מקסים ומאוד מרגש. למרות שבסיפורי הילדות שלנו סיפרו לנו משל של עץ שנשבר בסופה לעומת קנה סוף או משהו גמיש יותר שרק מתגמש ברוחות ולא נשבר. אבל הדימוי מקסים ונכון לפחות לגבי הצמיחה לצדדים, העומק של השורשים והעץ שכאילו אומר לנו: אני כאן להישאר! לא משנה מה יקרה. פוסט ממש ממש יפה, מרגיע, מעודד. תודה

  9. שירי פיקס הגב

    פוסט מקסים, נוגע ונקי (מזמין שקט) מזכיר לי שיר שאני מאד אוהבת:
    תֵּן לִי מַה שֶּׁיֵּשׁ לָעֵץ וּמַה שֶּׁהוּא לֹא יְאַבֵּד
    וְתֵן לִי אֶת הַיְּכֹלֶת לְאַבֵּד מַה שֶּׁיֵּשׁ לָעֵץ.
    אֶת הַשִּׂרְטוּטִים הַדַּקִּים שֶׁהָרוּחַ מְשַׂרְטֶטֶת בְּחֶשְׁכַת לֵיל הַקַּיִץ
    וְאֶת הַחֲשֵׁכָה שֶׁאֵין בָּהּ לֹא שִׂרְטוּט וְלֹא דְּמוּת.
    תֵּן לִי אֶת הַדְּמֻיּוֹת שֶׁהָיוּ לִי וְאֵין לִי
    עֹז לַחְשֹׁב עַל כָּךְ שֶׁהָיוּ לִי. תֵּן לִי
    אֶת הָעַיִן הַחֲזָקָה מִמַּרְאִיתָהּ וְאֶת הַיָּד
    הַנֻּקְשָׁה מִמַּה שֶּׁהִיא מְבַקֶּשֶׁת. תֵּן לִי לָרֶשֶׁת
    אוֹתְךָ מִבְּלִי לְקַבֵּל דָּבָר שֶׁאֵינֶנּוּ עָבַר
    בִּשְׁעַת קַבָּלָתוֹ. תֵּן לִי אֶת הַיְּכֹלֶת לָגֶשֶׁת,
    בְּלִי חַת, דַּוְקָא אֶל הַדְּבָרִים שֶׁאָסוּר לִי
    לָרֶשֶׁת. תֵּן לִי לָגֶשֶׁת.

  10. מיה שגיב סלומון הגב

    מקסים, יפה ומרגש. העץ היחיד שנשבר הוא עץ מת. כל עוד אנו חיים מי ייתן ונהיה גמישים כמו העץ, וצומחים ומשיבי נפש כמוהו

  11. דפי הגב

    מקסים ומרגש. כהרגלך וכמוך ❤

  12. יונית הגב

    טקסט מעורר מחשבה! אמא שלי אמרה לי פעם שהיא הכי אוהבת את.הערבה כי היא חזקה וגמישה. מאז, כשמבקשים לצייר עצים, אני לא מצירת.את.העץ הקלאסי אלא את.הערבה. חזקה וגמישה, רכה. כמו בפוסט

  13. רותם כרמי הגב

    אין ספק יקירה שבשביל לשרוד את החיים צריך גמישות ויכולת להתאים את עצמנו למתרחש.
    כתוב מקסים -קצר וקולע!!
    חיבוק גדול

  14. דנה סתוי הגב

    מחשבה יפה, את מצליחה בפשטות לחדור ישר לעומק ולהגיע לתכלית של הדברים…להנגיש לנו את התכלית בכפית מרוכזת.
    זה יפה.
    אני כל יום עושה הליכה יומית לעבודה בנווה צדק דרך שדרות רוטשילד, מחר אני מבטיחה להסתכל טיפה יותר לעומק ולא רק על הצעדים שלי.

השארת תגובה