לידה ושקט מחריש אוזניים

שלום לך חודש אוקטובר

חודש המודעות ללידות שקטות

שלום לכל הנשים האמיצות שכל החיים אמרו להן שהן צריכות להבליג, להתאושש, להמשיך, להיות חזקות……

כי ״לא קרה לך כלום זה רק עוּבר״,
כי ״מזל שזה קרה בשבוע 26 ולא בשבוע 30״,
כי "יש לך עוד ילדים"
כי ״יהיו לך עוד ילדים״,
כי ״אתם עוד צעירים״,
כי "זה לא שראית אותו"
כי ״מה שקורה הוא לטובה״

כי יש כל כך הרבה חוסר ידע, חוסר הבנה, חוסר רגישות.

כי כל האמירות האלה לא נובעות מרוע חלילה, אלא רק מחוסר ידע ויכולת להתמודד.
כי זה כל כך מפחיד לפגוש במוות ובמיוחד במקום הזה של לידה שבו כולם מחכים לשמחה ולאושר ולחיים.
החיים שנפסקו.

הסרט הקצר שלי צולם לפני כארבע שנים כיוזמה משותפת שלי ושל חמוטל, הצלמת.
מאז כל פעם ששקלתי לפרסם אותו, קיבלתי רגליים קרות. היה לי קשה לחשוף את הכאב הנורא הזה, את המקום הכל כך אישי, היה לי פחד ודאגה ממה ירגישו הסובבים אותי, כשישמעו את מה שהיה גם להם כל כך קשה לשמוע.

והנה זה הרגע וזו השעה שבה אני עומדת יחד עם עשרות, אפילו מאות נשים (1 מתוך 800 בערך, לפי הסטטיסטיקה) שבוחרות החודש לומר בקול, איזה משפטים אמרו להן אחרי האובדן שלהן, והמטרה היא להביא מודעות, לעזור לסביבה לדעת איך לתמוך במי שעוברת לידה שקטה. מה לומר ובעיקר מה לא לומר למי שרק איבדה את תינוקה, את ההזדמנות לאמהות, את החלום שכבר נרקם, את הנשמה והדופק שכבר היה והורגש בתוכה.

מודעות. תמיכה. ידע.

"הַחַיִּים וְהַמָּוֶת נָתַתִּי לְפָנֶיךָ, הַבְּרָכָה וְהַקְּלָלָה, וּבָחַרְתָּ בַּחַיִּים "

השארת תגובה